סליחות במנהג קטלוניא מצאנו בר"ן במסכת ראש השנה (דף ג, א מדפי הרי"ף ד"ה בראש השנה) שהמנהג "בברצלונה וגלילותיה להשכים באשמורת הבוקר בכ"ה באלול" לומר סליחות. ובהמשך דבריו מביא את מנהג גירונה שסברו ש"אין מקום לקום באשמורת בכ"ה באלול ולפיכך נהגו בגירונה וגלילותיה שלא לקום עד ראש השנה". משמע שבגירונה נהגו לומר סליחות רק בעשרת

ר' יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת (ריב"ש) – (ברצלונה, פ"ו [1326] – אלג’יר, קס"ח [1407])[1] ריב"ש כתב שלש קינות על קהילתו היהודית החרבה בברצלונה. בשלושתן מייחל הוא להחלפת הגלות הזמנית בבר-צלון בישיבת קבע בהר-ציון. את קינתו "יגדל מספד וקינים" הוא מסיים עם ראשי תיבות שמו יצחק, המעורבים עם שם עירו וקהילתו היהודית הנחרבת, ברצלונה[2]: יגדל מספד

עת־מול 297 (פברואר 2026)

RECUERDOS Y REMINICENÇIAS CATALANAS Y ARAGONESAS DE SALONICA A TRAVERSO LA HISTORIA* por ISAAC R. MOLHO Dedicado a mi buen amigo el profesor José M. Millás Vallicrosa a la ocasión de su segundo viaje en Jerusalem. Mientres muchas generaciones, la grande y illustre Comunidad Judía de Salonica, capitala de la Macedonia, serca de Pella la

YOM TOV ASSIS z"l UNIVERSIDAD HEBREA DE JERUSALÉN LOS EXPULSADOS JUDÍOS DE CATALUÑA SEGUNDOS ENCUENTROS JUDAICOS DE TUDELA. 7, 8 Y 9 DE NOVIEMBRE DE 1995 La expulsión de los judíos de España creó un nuevo exilio sefardí en toda la cuenca del Mediterráneo. Más tarde a esta dispersión se le agregaría una rama occidental

Catalan synagogues in Salonika 1) Catalan Yashan synagogue Location: 58 Ifestou Street Date of re-establishment: after 1917 It is traditionally believed that Catalan synagogue was established in 1492, by the Jewish refugees from Catalonia –mostly Jews from Barcelona and Gerona, among whom were many prominent literary figures. It was also called Kahal Kadosh Catalunya, and

2023 May 10 2023 February 01 2001, June 11

עלון יהודי אלג'יריה גליון 5 אדר – פורים תשפ"ג

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מַעֲשֵׂי יָדַי עַד בְּלִי דַי, מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה תַּשְׂבִּיעֵנִי, וּמֵאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תְּמַלֵּא בֵיתִי וְתַשְׂבִּיעֵנִי, וְתַצְלִיחַ דַּרְכִּי וְאוֹרְחוֹתַי, וּשְׁמֹר רַגְלַי וּנְתִיבוֹתַי, כִּי בְּיָדְךָ מְסוּרִים כָּל חַי. וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי בְּיָדְךָ מְסוּרִים וּמְתוּקִים וְלֹא יִהְיוּ בְּיַד בְּנֵי אָדָם, כִּי הֵם מָרִים וְקָשִׁים כְּלַעֲנָה בְּבֹשֶׁת פָּנִים מַכְלִימִים, לָכֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתֹּם

Born on December 11, 1911 in Géryville, near Oran (Algeria), Zabulon Sebban lived a full life. With his wife, Odette Rachel Cherqui, he had seven children and was negotiator and manufacturer in Algiers for more than thirty years. While he was a teenager, he followed the Rabbinical Seminary « Ets Haïm » in Algiers, and

El Núsaj de la Tefilá – El Sidur Cataluña Youtube: El Núsaj de la Tefilá – El Sidur Cataluña Spotify Google Podcasts El Núsaj de la Tefilá – El Sidur Cataluña

נא להכיר: ברכת הנחמה   במסכת ברכות, הגמרא דנה לגבי נוסח הברכות המרכיבות את ברכת המזון "תנו רבנן: סדר ברכת המזון כך היא – ברכה ראשונה ברכת הזן, שניה ברכת הארץ, שלישית בונה ירושלים, רביעית הטוב והמטיב, ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה, ואומר קדושת היום באמצע. (מח:) לא ברור מלשון הברייתא אם "נחמה" הוא שמה

המנהג בקטלוניא לאכול אורז וקטניות בפסח   מדברי ג' עמודי הוראה מתברר שבקטלוניא התירו בפשטות לאכול אורז וקטניות בפסח אם אין בהם חשש של תערובת חמץ. הריב"ש בתשובותיו (סי' תכ') התיר מדינא, בתנאי שלא היה חשש לתערובת חמץ, וז"ל: "הפניצו דוחן שמו בלשון רז"ל ומותר לאכלו בפסח אם אין בו תערובת חמץ אחר לפי שהוא

נוסח קטלוניא: קווי יסוד בתפילות הקבע ומערכת הפיוטים מאמר זה מציג את התשתית המחקרית שבבסיס הסידור (סידור קטלוניא) ומסכם את המאפיינים העיקריים של תפילות הקבע ושל מערכת הפיוטים במנהג קטלוניא. בנוסף למאמר רשימה מפורטת של כל הפיוטים המופיעים בל"ב כתבי-יד, שהם הלב והליבה של נוסח קטלוניא The Catalan Nusach: Main contours of the statutory prayers

נוסח אלג'יר – הפטרה Credit: Elie Malka

Ramban's Newly Discovered Prayer printed for the first time in 'Sidur Catalunya' בַּקָּשָׁה לָרַב רִ’ מֹשֶׁה בַּרִ’ נַחֲמַן זלה”ה אָנָּא אָדוֹן הַמַּמְצִיא בְּלִי מַמְצִיא · וְחַשַּׁב מַחֲשָׁבָה וְכֹחַ מִכֹּחַ לְפוֹעַל הוֹצִיא אוֹר מֵאִיר לְכָל הַמְּאוֹרוֹת תְּחִלָּה וְסוֹף לְכָל הַמְּאוֹרוֹת · אִמֲרוֹת ײ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת · אָנָּא בְּכֹחֲךָ הַנֶּעֱלָמָה הַזַּכָּה וְהַטְּהוֹרָה כּוֹנֵן מַחְשְׁבוֹתַי לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתָךְ בְּיִרְאָה

לימוד עצמי של טעמי המקרא לפי ספר הטעמים – מכון תורני ברקאי

LES RABBINS ALGERIENS INTERVIEWS Oral history interview with Simon Darmon (10/05/2004) US Holocaust Memorial Museum Copyright Holder: Dr. Nicole Cohen-Addad  

Wikipedia entry on Catalonian Jewry. Download the article in pdf: Jews of Catalonia (ENG) Judaisme català (CAT) Judaismo catalán (ESP) יהדות קטלוניה (HEB)

Els jueus catalans de Salònica L'any 1391 va ser crucial pel destí de moltes comunitats jueves de la península ibèrica. Els avalots de 1391 van acabar amb comunitats com Barcelona i València. Gran part dels jueus van fugir de Catalunya, Aragó, València o Mallorca. Molts van arribar directament a l'Imperi Otomà, on els sultans els

יהדות קטלוניה יהדות קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בחצי האי האיברי, בממלכות הנוצריות של קטלוניה, ולנסיה ומיורקה עדגירוש ספרד בשנת רנ"ב (1492). שיא תפארתה היה במאות ה-12, ועד 14, בהן שגשגו שני מרכזי תורה חשובים בברצלונה ובג'ירונה. יהדות קטלוניה פיתחה מאפיינים ייחודיים שכללו סידור תפילה משלה (נוסח קטלוניה)[1], מנהגים ומסורת פסיקת הלכה. למרות שבקטלוניה היו מנהגים ונוסח תפילה

Radio Sefarad

סידור קטלוניא – רשימת הפיוטים   האדרת והאמונה לחי עולמים                   26 177 כל ברואי מעלה ומטה יעידון יגידון (ר' שלמה אבן גבירול)               36 187 יריבי תריב ומחריבי תחריב (יהודה; תחינה ליום שני)                      61 יבואונו רחמיך ומרום הקשיבה (תחינה)                 68 ה' ארכו בגלות שני (לוי אבן אלתבאן?)                  68 למה תהיה כאיש נדהם (לוי אבן אלתבאן)  69

 לימוד טעמי המקרא – לפי החוברת טעמים בראשית בראשית נח לך לך וירא חיי שרה תולדות ויצא וישלח וישב מקץ ויגש ויחי שמות שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים תרומה תצוה כי תשא ויקהל פקודי ויקרא ויקרא צו שמיני תזריע מצורע אחרי מות קדושים אמור בהר בחוקותי תזריע מצורע אחרי קדושים במדבר במדבר נשא בהעלותך

Después de la entrevista realizada en Radio Sefarad "El descubrimiento del «sidur» y «nusaj» catalanes" mucha gente me ha pedido los enlaces para poder escuchar las grabaciones del 'Taller de Etnomusicología' que se celebró en Israel el año 2000 en nombre de la Facultad de Música de la Universidad de Bar-Ilán, por iniciativa de "Renanot,

On Wednesday 12/06/2019 I presented and officially handed the Sidur Catalunya to the Jewish Community of Barcelona (CIB). Before the presentation, I was honored to preside the Mincha prayers as Shaliach Tzibur. It was the first time in more than 500 years that the Tefillah was in Nusach Catalunya at a Catalan Synagogue. The conference

Arizal: The four branches of Israel There are four branches in Israel divided in different customs "The Israelites shall camp each with his Flag, under the banners of their ancestral house" (Bemidbar 2, 2). "The Arizal used to say that there are four Flags, as well as there are four branches in Israel divided in

Arizal: The secret of the twelve gates According to Arizal there are 12 gates for prayers in heaven, one for each tribe of Israel as there were 12 gates in the Jerusalem Holly Temple "There are many differences between the [various] prayer rites, between the Sefardi rite, the Catalan rite, the Ashkenazi rite, and the