סידור קטלוניא

סידור קטלוניא – כמנהג ק"ק קטלוניא

בפניכם סידור תפילה שמהווה שחזור של נוסח קטלוניא הקדמון, בו התפללו יהודי קטלוניא, ולנסיה ומיורקא בימי הביניים (בתקופת הראשונים). קטלוניא הייתה שונה משאר הממלכות בספרד – מבחינה פוליטית, תרבותית ולשונית, שוני שהשפיע גם על המנהגים ועל נוסח התפילה של יהודי קטלוניא. קטלוניא הייתה קרובה לפרובנס בצפון ולספרד בדרום, והיהודים הקטלאניים הושפעו משני המרכזים הללו. יהדות קטלוניא פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו מסורת פסיקת הלכה, מנהגים ונוסח תפילה. בתקופת הראשונים קטלוניא, ובמיוחד העיר הבירה ברצלונה, הייתה מרכז תורני במדרגה ראשונה ושם שגשג בית מדרש עצמאי עם שיטת לימוד ופסיקת הלכה מיוחדת ושונה מזו של ספרד. בית המדרש הקטלאני היה מאוד קרוב לדרך הלימוד של חכמי צרפת ופרובנס ושם התפתחה אסכולה שלמה של חכמים שחיברו ספרים ברוח שמשלבת הגישה הספרדית עם זו של בעלי התוספות וחכמי פרובנס.  

בין גדולי חכמי קטלוניא היו ר' יהודה אלברג'לוני (מאה הי"א – הי"ב), ר' משה בן נחמן (הרמב"ן) (1194-1270), רבנו יונה ג'ירונדי (1210-1263), ר' אהרן בן יוסף הלוי מברצלונה (הרא"ה) (1235-1303), ר' שלמה בן אדרת (הרשב"א) (1235-1310), ר' נסים בן ר' ראובן ג'ירונדי (הר"ן) (1315-1376), ר' יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת (הריב"ש) (1326-1408), ר' חסדאי ב"ר אברהם קְרֶשְׂקַשׂ (רח"ק) (1340-1412) ור' שמעון בן צמח דוּרָאן (רשב"ץ) (1361-1444), בין עוד רבים אחרים.

היום נוהגים להתייחס לאותם החכמים כאל "חכמי ספרד", אך נכון יותר להתייחס אליהם כאל "חכמי קטלוניא", שכן המסורת, דרך הלימוד ופסיקת ההלכה שלהם הייתה שונה מזו של חכמי ספרד.

נוסח קטלוניא

לאחר גזרות קנ"א (1391) והגירוש בשנת רנ"ב (1492) שמרו המגורשים באופן חלקי על מנהגים ועל נוסח התפילה שלהם בצפון אפריקה (בעיקר באלג'יריה ותוניס), איטליה, האימפריה העות'מאנית, וארץ ישראל. מלבד מחזורים לימים נוראים, לא נדפס נוסח קטלוניא מעולם והוא נשמר בכתבי-יד בלבד. הסידור שבפניכם מבוסס על ששה כתבי-יד מן המאות י”ד-ט”ז ומהווה שחזור ראשון של נוסח קטלוניא הקדום. הסידור כולל תפילות לכל השנה וגם הלכות, מנהגים והנהגות שלוקטו ע”י אחד מתלמידי רבינו יונה ג’ירונדי בבית מדרשו בברצלונה.

הפרויקט

המטרה של הפרויקט היא לשחזר את המנהגים ההלכתיים והליטורגיים של יהודי קטלוניא, לפרסם ולשתף אותם. למרבה הצער מסורת מפוארת זו נשכחה עקב הפזורה, הרדיפות והגירוש הסופי מחצי האי האיברי.