כשם שאסור ליהנות במאכל ובמשקה קודם ברכה כך אסור ליהנות בריח טוב קודם ברכה . הריח עץ או מין עץ שריחו טוב מברך בורא עצי בשמים . ואם היה עשב מברך בורא מיני עשבי בשמים . ואם היה פרי הראוי לאכילה כגון אתרוג או תפוח מברך שנתן ריח טוב בפירות . ועל הכל אם אמר בורא מיני בשמים יצא:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא עֲצֵי (מִינֵי עִשְׂבֵּי) בְּשָׂמִים:

הבונה בית חדש והקונה כלים חדשים בין שיש לו כיוצא בהן מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

וכן הרואה את חברו אחר לשלשים יום . ואם ראהו לאחר שנים עשר חדש מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מְחַיֶּה הַמֵּתִים:

הרואה פרי המתחדש משנה לשנה בתחלת ראייתו מברך שהחיינו . שמע שמועה טובה מברך מחייה המתים . שמע שמועה רעה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַיָּין הָאֱמֶת:

ירדו גשמים רבים אם יש לו שדה מברך שהחיינו . ואם היתה שלו ושל אחרים מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הֲטוֹב וְהַמֵּיטִיב:

ואם אין לו שדה מברך:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ . וְאִלּוּ פִינוּ מַלֵּא שִׁירָה כַּיָּם . וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו .  וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ . וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ . וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם . וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת . אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רֻבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם  אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ: מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מִבֵּית עֲבָדִים  פְּדִיתָנוּ . בַּרָעָב זַנְתָּנוּ וּבְשָׂבָע גָּדוֹל כִּלְכַּלְתָּנוּ . מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ . וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ . עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ . אַל תִּטְּשֵׁנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח . עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ . וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ . הֵן הֵם יוֹדוּ וַיְבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִיצוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֵל הַתּוּשְׁבָּחוֹת וְרַב הָהוֹדָאוֹת:

אמרו לו מת אביו והוא יירשנו אם יש עמו אחין מברך בתחלה דיין האמת .  ואחר כך מברך הטוב והמטיב . ואם אין עמו אחים מברך שהחיינו: קצבו של דבר כל טובה שהיא לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב . טובה שהיא לבדו מברך שהחיינו:

ארבעה צריכין להודות . חולה שנתרפא . וחבוש שיצא מבית האסורים  . ויורדי הים כשיעלו . והולכי דרכים כשיגיעו לישוב . וצריכין להודות בפני עשרה ושנים מהם חכמים שנאמר וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו . וכיצד מודה ומברך עומד ביניהם ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּיבִים טוֹבוֹת:

והשומעים אומרים:

צוּר שֶׁגְּמָלַךְ טוֹב הוּא יִגְמָלְךָ לָעַד כָּל טוּב סֶלָה:

הרואה מקום שנעשו נסים לאבותינו כגון ים סוף ומעברות הירדן אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה:

ואם נעשה שם נס ליחיד הוא ובניו ובן בנו מברכין:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה לִי נֵס (שֶׁעָשָׂה נֵס לַאֲבוֹתַי) בַּמָּקוֹם הַזֶּה:

הרואה מקום שעובדין בו עבודה זרה אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן אֶרֶךְ אַפָּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ:

ואם נעקרה אם בארץ ישראל מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ:

ואם בחוץ לארץ:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה:

ואומר בשתיהם:

כְּשֵׁם שֶׁעָקַרְתָּ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה כָּךְ תַּעֲקוֹר מִכָּל מְקוֹמוֹת וְהָשֵׁב לֵב עוֹבְדֵיהֶם לְעָבְדָךְ:

הרואה בתי ישראל בישובן מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה:

בחורבנן אומר ברוך דיין האמת:

הרואה קברי ישראל אומר:

בָּרוּךְ אֲשֶׁר יָצָר אֶתְכֶם בְּדִין וְדָן אֶתְכֶם בְּדִין וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בְּדִין וְהֵמִית אֶתְכֶם בְּדִין וְהוּא עָתִיד לְהָקִים אֶתְכֶם בְּדִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֶּה הַמֵּתִים:

הרואה שש מאות אלף רגלי כאחד אומר:

בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה:

ואם ישראל הם ובארץ ישראל:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם חָכָם הָרָזִים:

הרואה מחכמי אומות העולם מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן מֵחָָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם:

הרואה מחכמי ישראל מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַנּוֹתֵן מֵחָָכְמָתוֹ לִירֵיאָיו:

הרואה מלכי אומות העולם מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שְׁנָתָן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם:

הרואה מלכי ישראל מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שְׁנָתָן כְּבוֹדוֹ לִירֵיאָיו:

הרואה את הכושי ואת המשונים בצורת פניהם ואת הפיל ואת הקוף ואת קפוף אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מְּשַׁנֶּה הַבִּרְיּוֹת:

הרואה סומא ומוכה שחין או קטע וכיוצא בהן אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַיָּין הָאֱמֶת:

ואם נולדו ממעי אמן מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם מְשַׁנֶּה הַבִּרְיּוֹת:

הרואה בריות טובות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ:

היוצא לשדות ולגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִיסֵּר מֵעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בִּרְיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת כְּדֵי לְהִתְנָאוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם:

הרואה את הקשת אומר:

נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה זוֹכֵר הַבְּרִית:

על הרוחות שינשבו בזעף ועל הברקים ועל הרעמים ועל קול הברק שתשמע בארץ כמו כחים גדולים ועל האור שבאויר שיראו כאלו הם כוכבים ונופלים ורצים ממקום למקום או כוכבים שיש להם זנב על כל אחד מאלו מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם:

ואם רצה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית:

הרואה את הים הגדול משלשים לשלשים יום או יותר מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָעוֹשֶׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל:

הנכנס למרחץ קודם שיפשוט את בגדיו יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְשָׁלוֹם וְתוֹצִיאֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מִזֶּה וּמִכַּיּוֹצֵא בָזֶה לְעָתִיד לָבוֹא וְתַצִּילֵנִי מִשְׂרֵיפַת אֵשׁ וּמִשְּׁקִיעַת מַיִם וּמִמַפּוֹלוֹת אֲבָנִים וְאַל יֶאְרַע לִידֵי דָּבָר קִלְקְלָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

הנכנס להקיז דם אומר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיְּהֵא עֵסֶק זֶה לִי לִרְפוּאָה שְׁלֵימָה וַתִּרְפָּאֵנִי כִּי אֵל רוֹפֵא רַחְמָן וְנֶאֱמָן אַתָּה וּרְפוּאָתְךָ אֱמֶת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא חַיִּים (י”א רוֹפֵא חִנָּם):

הנכנס לבית המדרש אומר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וְאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁלֹּא אוֹמָר עַל טָמֵא טָהוֹר וְעַל טָהוֹר טָמֵא וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מוּתָּר וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה וְיִשְׂמְחוּ בִּי חֲבֵירַי וְאַל יִכָּשֵׁלוּ חֲבֵירַי בִּדְבַר הֲלָכָה וָאֶשְׂמַח בָּהֶם:

וביציאתו מבית המדרש אומר:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי שֶׁשַׂמְתִּי חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתִּי חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תּוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכַר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵין מְקַבְּלִים שָׂכַר אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלַם הַבָּא וְהֵם רָצִים לִבְּאֵר שַׁחַת:

הנכנס לכרך אומר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְּרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם:

נכנס בשלום אומר:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לְשָׁלוֹם:

וכשיבקש לצאת אומר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכְּרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם:

יצא בשלום אומר:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתָנִי מִכְּרָךְ זֶה לְשָׁלוֹם . וּכְּשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתָנִי מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם כָּךְ תּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם תִסְעָדֵנִי וְתַצְעִידֵנִי וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאֹרֵב בַדֶּרֶךְ וְתַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי אֶל מְחוֹז חֶפְצִי לְשָׁלוֹם:

כללו של דבר לעולם יצעק אדם על העתיד לבוא ויבקש רחמים ויתן הודייה על שעבר ויודה וישבח כפי כחו . וכל המרבה להודות את השם ולשבחו תמיד הרי זה משובח:

הנכנס לבית הכסא אומר:

הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן תְּנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי הַמְתִּינוּ לִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֶעֱשֶׂה צְרָכָי שֶׁזּוֹ הִיא דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם:

וכשיוצא נוטל ידיו ומברך נטילת ידים ואשר יצר:

הקובע מזוזה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבּוֹעַ מְזוּזָה:

העושה מעקה מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה:

he_ILHebrew