בשני וחמישי אומרים זה

אֶל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת . אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ . חוּסָה יְהֹוָה עַל עַמֶּךָ . וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע . חָטָאנוּ לְךָ . אָדוֹן סְלַח נָא . כְּרֹב רַחֲמֶיךָ:

וחוזרין אותו הקהל ואומר

אֶל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמַלֵּא רַחֲמִים . אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ . חוּסָה יְהֹוָה עַל עַמֶּךָ . וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע . חָטָאנוּ לְךָ . אֲדוֹן סְלַח נָא . כְּרֹב רַחֲמֶיךָ:

וחוזרין אותו הקהל ויורד ומוציא ספר תורה וקורין בה תלתא גברי בסדר של אותה שבת הבאה

ובחול מוציא הספר תורה מיד ואומר

תִגָּלֶה וְתֵרָאֶה מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ בִּמְהֵרָה . וְיָחוֹן  וִירַחֵם פְּלֵטַתֵינוּ וּפְלֵטַת כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל . לְחֵן לְחֶסֶד לְחַיִּים וּלְרַחֲמִים וּלְרָצוֹן וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן . הָרַחֲמָן הוּא יָשִׁיב שְׁבוּת בֵּית עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל . וַיּוֹצִיאֵנוּ מִצָּרָה לִרְוָחָה . וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה בְּקָרוֹב וְאִמְרוּ אָמֵן . כִּי שֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא . הָבוּ גוֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ . הַכֹּל תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים וּתְנוּ כָּבוֹד לַתּוֹרָה: כֹּהֵן קְרָב וְכַהֵן:

אמרו חכמים שהכהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל · אין שם כהן נתפרדה חבילה:

תּ֘וֹרַ֤ת יְהֹוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהֹוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי׃ פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהֹוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב מִצְוַ֥ת יְהֹוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם׃ יְֽהֹוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהֹוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃ הָאֵל֮ תָּמִ֢ים דַּ֫רְכּ֥וֹ אִמְרַֽת־יְהֹוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃

כשיגיע החזן להכל תנו עוז · חייב להגביה הספר בשתי ידיו ולהראות הכתב לעם שאינו קורא על פה ואמרו בירושלמי דסוטה שהמגביה שאינו מראה הכתב לעם הרי זה בכלל ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת · וצריך להחזירו בכל צד ולפניו ולאחריו ולהראותו לכל העם העומדים וצריכים הציבור לעמוד ולכרוע כשרואין הכתב

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בָּרוּךְ הוּא׃

ואומר פסוקים אלו:

וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

תּ֘וֹרַ֤ת יְהֹוָ֣ה תְּ֭מִימָה מְשִׁ֣יבַת נָ֑פֶשׁ עֵד֥וּת יְהֹוָ֥ה נֶ֝אֱמָנָ֗ה מַחְכִּ֥ימַת פֶּֽתִי׃ פִּקּ֘וּדֵ֤י יְהֹוָ֣ה יְ֭שָׁרִים מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב מִצְוַ֥ת יְהֹוָ֥ה בָּ֝רָ֗ה מְאִירַ֥ת עֵינָֽיִם׃ יִרְאַ֤ת יְהֹוָ֨ה ׀ טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֢דֶת לָ֫עַ֥ד מִֽשְׁפְּטֵי־יְהֹוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָֽדְק֥וּ יַחְדָּֽו׃

---

ברכות התורה

העולה לקרוא בתורה מברך:

בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְּבוֹרָךְ:

והחזן עונה אחריו:

בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְּבוֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

והעולה ממשיך ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָֽתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

וקורא בתורה · ואחר שקרא יברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָֽתַן לָנּו אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת לְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ: בָּרוּךְ  אַתָּה יְהֹוָה נוֹתֵן הַתּוֹרָה:

---

ברכת הגומל

ואם צריך להודות:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל  לְחַיָּבִים טוֹבוֹת:

והחזן עונה:

צוּר שֶׁגְּמָלַךְ טוֹב הוּא יִגְמָלְךָ לָעַד כָּל טוּב סֶלָה:  אָמֵן

---

קדיש קצר

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. אָמֵן בְּעָֽלְמָֽא דִּיבְרָא, כִּרְעוּתֵיהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵיהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ. אָמֵן בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָֽלְמֵי עָֽלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אָמֵן לְעֵילָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָֽא, וְאִמְרוּ אָמֵן. אָמֵן

---

קודם – המשך